דין ברכת בפה"ע ובפ"הא (סי' ר"ב ר"ה):על פירות הגדלים באילן מברכין בפה"ע ועל פירות האדמה והם כל מיני ליפתן וירקות ועשבים מברכין בפה"א ומהו אילן יתבאר לקמן סי' ט'. ואין מברכין ברכה זו אלא ע"פי ששה תנאים: (א) שיהיה דרכו לאכול כך אם חי חי ואם מבושל מבושל אבל אם אין דרך לאכלן חיין ואכלן חיין וכן במבושל מברך שהכל. (ב) שיהיה פרי חשוב לאפוקי תפוחי יער וכיוצא בו: (ג) שיהיה עיקר הפרי לאפוקי שרביטי קטניות וכן בכל דבר דלא נטעי אינשי אדעתא דהכי וכיוצא בו. (ד) שיהיה כבר נגמר הפרי שרוב בני אדם אוכלין אותו לאפוקי אם לא בשלו כ"צ שאינן נאכלין אלא ע"י הדחק. (ה) במיני עשבים כיון שעשבים אינם חשובים ולכן אם אינן נזרעין ע"י בני אדם אינן חשובין לקרות פרי. (ו) שיהיה ניכר במקצת מהות הפרי אבל אם רסקו כ"כ עד שאינו ניכר לכל מה הוא אינו חשוב פרי:
חיי אדם · סימן נ״א, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chayei Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חיי אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.