ג' שאכלו יחד והלך אחד מהן וזימן עם חבורה אחרת אין יכולין לצרפו עוד ב' הנשארים וי"א דעכ"פ יכולין לצרף עמהם אחד מן השוק (לבוש וא"ר סי' קצ"ד) אבל מרשב"א משמע דפרח לגמרי מהם הזימון ולא יועיל אפי' לצרף עמהם אחר (וע' בב"י ס"ס קצ"ג בשם רשב"א ויש להקל):
חיי אדם · סימן מ״ח, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chayei Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חיי אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.