ג' שישבו לאכול וברכו ברכת המוציא אפילו כ"א אוכל מככרו ואפילו לא אכל עדיין כזית פת אינם רשאים לחלק כיון שקבעו עצמם בתחלת סעודה ואפילו רוצה לגמור סעודתו קודם שיגמרו האחרים. אבל אם לא קבעו עצמם בתחילת סעודה אלא שהאחרים כבר אכלו אפילו רק כזית ובא הג' וקבע עמהם אם גמר סעודתו עמהם חייבין לזמן אבל אם רצה לגמור סעודתו קודם להם כיון דלא התחיל עמהם וגם לא גמר הסעודה עמהם רשאי לחלק ולברך בפני עצמו (ט"ז סימן קצ"ג ס"ק ו' ומש"כ תמיה לי למה לא כתב הב"י חילוק זה וא"ר כתב דלס"ל להב"י לא הבנתי שהרי כ"כ שם סעיף ב" וכ"כ מגן אברהם בשם הב"ח בסי' ר' ס"ק ב') ואם היה אנוס או מתירא מהפסד ממון אפילו קבע עצמו עמהם בתחלה מותר לגמור סעודתו קודם להם ויברך (א"ר דלא כט"ז בסי' ר') אבל אם אין הדבר נחוץ צריך להחמיר (ועיין מגן אברהם סי' ר'):
חיי אדם · סימן מ״ח, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chayei Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חיי אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.