חיי אדם · סימן מ״ז, כ״א

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

בחו"המ דינו כמו ביו"ט אלא שיאמר אשר נתן ימים קדושים לעמו ישראל דחו"המ לא נקרא י"ט. וגם לענין זה אינו כי"ט דאם כבר התחיל בהטוב והמטיב א"צ לחזור לראש ודינו כר"ח. וכן האוכל סעודה ג' או יותר בשבת יש לו ג"כ דין זה כר"ח דאם התחיל כבר בהטוב והמטיב א"צ לחזור לראש דבכל מקום שאינו מחויב לאכול פת דוקא עד שלא יצא ידי סעודה בענין אחר אלא דוקא בפת דהיינו שבת ב' סעודות ובי"ט ב' סעודות. אבל סעודה ג' בשבת שבשעת הדחק יוצא במיני תרגימא וכן חוה"מ או ר"ח אין חוב לאכול דוקא פת ולכן אם התחיל בהטוב והמטיב א"צ לחזור לראש בהמ"ז. אבל כשנזכר קודם שהתחיל הטוב והמטיב שדינו שיאמר ברוך שנתן אין חילוק ולעולם יאמר נוסחא א' בברוך תחלה וסוף ואפילו אכל כמה סעודות בשבת לעולם מברך בפתיחה וחתימה
נחלת הכלל · Chayei Adam, Vilna, 1844

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך חיי אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.