חיי אדם · סימן ל״ד, י״א

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

הש"ץ אומר ברכה אחת מעין ז' ואפילו בשבת שאחר יו"ט או יו"ט שחל בשבת אומרים אותו ואין מזכירין של יום טוב. ודוקא במקום שיש מנין קבוע אבל כשמתפללים באקראי בעלמא אפי' בבית חתנים או אבל אין אומרים אותו וכשקובעין על איזה ימים כמו על הירודים מקרי קבוע (ט"ז סימן רס"ח) ויש אומרים דלא מקרי קבוע אלא במקום שיש ס"ת ואם חל יום טוב ראשון של פסח בשבת א"א אותו דלא נתקן אלא משום מזיקין ובפסח הוא ליל שמורים ובעשרת ימי תשובה אומר המלך הקדוש ואם אמר האל הקדוש אם נזכר קודם שסיים יתחיל מן המלך הקדוש ואם סיים הברכה חוזר לראש (א"ר הלכות ר"ה) ופ"ח כתב דא"צ לחזור וצריך עיון (ועיין בנשמת אדם):
נחלת הכלל · Chayei Adam, Vilna, 1844

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך חיי אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.