חיי אדם · סימן ל״א, י״ט

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

אם ס"ת פתוחה והכהן קורא שמע או ברכותיה במקום שאסור להפסיק לכתחלה אין לקרותו וקורין ישראל במקומו ואין ממתינים עד שיסיים מפני כבוד הצבור דכיון שאינו רשאי להפסיק אין כאן פגם דהכל יודעים שהוא מפני שאסור להפסיק ובדיעבד אם קראוהו המנהג שמפסיק מפני המחלוקת. ומ"מ לא יקרא עם החזן רק שישמע ממנו ואפי' שהה כדי לגמור את כולה מתחיל ממקום שפסק כדלעיל כלל ה' סימן י"ב ומכ"ש שלא יפסיק לומר לחזן למי שבירך (סי' ס"ו במגן אברהם ס"ק ח') אבל אם עומד בפסוקי דזמרה מותר לקרותו ואם עומד בתפלה אפילו קראוהו אסור לעלות וכן תענית בה"ב וכיוצא בו שקורין ויחל אם אין הכהן מתענה ילך הכהן מבה"כנ ומ"מ אם אינו רוצה לצאת וכן בכל דבר שמנהג לקנות במעות כגון מי שיקרא ראשון בהתחלת התורה בראשית כיון שכבר נתקן מנהג זה לכבוד התורה אם אין הכהן רוצה לצאת קורין ישראל במקומו (סימן קל"ה) ודוקא בתענית בה"ב דידוע דיש הרבה שאינן מתענין א"כ ליכא פגמא ונ"ל בתעניתים הכתובים שהכל מתענים ואירע שהכהן מחמת חולי אינו מתענה יש בו משום פגם וצריך לקרות הכהן כן נ"ל (כן משמע מדברי הב"י בסי' קל"ה והביאו המגן אברהם בסי' ט') ואפילו בבה"ב דוקא במנחה אבל בשחרית כיון שבלא"ה קורין בתורה אעפ"י שקורין ויחל אין לחוש ומ"מ בדיעבד אם קראוהו לעלות יעלה אפילו במנחה (סימן תקס"ו במגן אברהם בשס הב"ח ס"ק ח' ומש"כ הט"ז שם שיש ברכה לבטלה נ"ל דליתא דהברכה היא משום כבוד הצבור) אם היה הכהן אבל ואין שם כהן אחר מותר לקרותו בשבת דהוי מילי דפרהסיא ומ"מ טוב יותר שיצא מבה"כנ (קל"ה):
נחלת הכלל · Chayei Adam, Vilna, 1844

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך חיי אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.