ש"ץ שהוא כהן ובאמצע התפלה נודע שמת אחד בבתים הסמוכים אם אפשר לסתום הפתחים והחלונות של בה"כנ או של בית שהמת שם ואעפ"י שיש עוד טומאה דרבנן (עיין בחכמת אדם כלל קכט סימן ה') א"צ להודיע להש"ץ עד שיגמור תפלתו (ועיין בי"ד סי' שע"ב) אבל אם א"א ליזהר בזה צריך לצאת אפילו באמצע תפלה (מדברי הש"ך בי"ד סי' שע"ב משמע לכאורה דהבתים הפתוחים לאהל המת אין בו אלא איסור דרבנן וכבר השיג ע"ז המגן אברהם בסימן שמ"ב ס"ק ב' דאם יש חור טפח לכ"ע הוי דאורייתא ע"ש שהאריך בראיות ברורות וכדאי' בש"ס וברמב"ם. ול"נ שגם הש"ך לא כיון לזה ע"ש רק שהלשון אינו מדוקדק ודלא כא"ר בסי' קכ"ו שנמשך אחר הש"ך):
חיי אדם · סימן כ״ט, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chayei Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חיי אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.