ש"ץ שמאריך בתפלתו כדי שישמעו שקולו ערב מגונה. ואם מחמת ששמח בלבו על שנותן הודאה להש"י תבא עליו ברכה רק שיתפלל בכובד ראש ויעמוד באימה וביראה ומ"מ כל שמאריך בתפלתו לא טוב עושה מפני טורח הצבור (שם) וכ"ש החזנים המנגנים ומאריכים בנגונים עליהם נאמר נתנה עלי בקולה ע"כ שנאתיה (שם):
חיי אדם · סימן כ״ט, י״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chayei Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חיי אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.