אין ממנין אלא מי שנתמלא זקנו ואעפ"י שלא נתמלא זקנו כל שנכר בו שהגיע לכלל שנים שראוי להתמלאות זקנו כשר. הלכך בן כ' שנה אעפ"י שאין לו זקן ממנין אותו או אפילו רק בן י"ח שנים ויש לו זקן מעט כשר (שם) וכ"ז מפני כבוד הצבור ואפילו אם רצו הצבור למחול על כבודם אין ראוי להם לעשות כן לכתחלה ובתענית לא מהני נתמלא זקנו רק שיהיה לו זקן ממש (שם במגן אברהם). ודוקא להיות ש"ץ קבוע או לעיתים ידועים אבל באקראי משהגיע לי"ג שנים יכול לירד לפני התיבה ואפילו אם מינוהו הקהל שיהיה הוא מוכן להתפלל באם שלא יהיה החזן בב"הכנ אין איסור כלל שהרי אפשר שלא יבוא לידי כך ואם אין שם מי שיודע להיות ש"ץ כ"א בן י"ג שנה ויום אחד מוטב להיות הוא ש"ץ משיתבטלו לשמוע קדושה וקדיש (ט"ז שם) אבל פחות מי"ג שנים אין לירד לפני התיבה כלל אפילו להתפלל ערבית ואפילו יגיע ביום השבת לכלל י"ג שנים אם מתפללין ערבית מבעוד יום דהא עדיין לא נכנס לכלל י"ג שנים עד הערב אבל כשמתפללין בלילה מותר כיון שמתחיל היום שנולד בו שזה נקרא כבר בן י"ג שנה ויום אחד. ויש מקומות שמקילין בזה אפילו קודם י"ג שנים להתפלל ערבית כיון שאין מחזירין התפלה וא"א קדושה:
חיי אדם · סימן כ״ט, י׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chayei Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חיי אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.