חיי אדם · סימן כ״ח, ב׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

טעה והתחיל אתה חונן בין בערבית שחרית ומנחה וכן לכל הברכות של חול כיון שהתחיל בה אפילו תיבה אחת גומר אותה ברכה ומתחיל תפלת שבת אבל במוסף פוסק אפילו באמצע ברכה אפי' באתה חונן דבשאר תפלות מדינא היה ראוי להתפלל י"ח אלא דלא אטרחוהו רבנן ולכן כל ברכה שהתחיל גומר אבל במוסף דמדינא א"צ להתפלל רק שבע ברכות ולכן פוסק (א"ר הסכמת הפוסקים) ודוקא שכבר אמר אתה חונן אבל אם אמר רק תיבת אתה בערבית ומנחה ומוסף דר"ח ושבת דגם תפלת שבת מתחיל אתה אע"ג דכוונתו היה לומר אתה חונן כיון שלא אמר עדיין תיבת חונן מסיים קדשת או אחד או יצרת אבל בשחרי' אם היה כוונתו לומר אתה חונן אע"ג שלא אמר רק אתה כיון שגם תיבת אתה לא שייך לתפל' זו וגם כוונתו היה לשל חול גומר אותה ברכ' של אתה חונן ומתחיל ישמח אבל אם ידע שהוא שבת ושלא בכוונ' התחיל תיבת אתה יאמר ישמח משה דלא גרע מאלו התפלל בשחרי' אתה קדשת דיצא (סי' רס"ח):
נחלת הכלל · Chayei Adam, Vilna, 1844

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך חיי אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.