היה צריך להפיח יעצור עצמו א"א וא"ל אם מתפלל בביתו ילך לאחוריו ד"א ומפיח וממחין עד שיכלה הריח וחוזר למקומו (ב"ח וא"ר בשם רוב פוסקי' דלא כש"ע וכן משמע בגמרא לפי גירסא שלנו דגרסינן ומתחיל ממקום שפסק ונראה דל"ג בא"ד וחוזר ומתפלל אלא וחוזר ובלישנא קמא גרסינן חוזר ומתפלל ומדקאמר חוזר כיון שלא נתרחק לכן כ' רש"י דר"ל למקום שפסק אך מה שכ' א"ר דכן הוא בסמ"ק נ"ל דלא מוכח מידי) ואומר רבון העולמי' יצרתנו נקבים נקבי' חלולים חלולים גלוי וידוע לפניך חרפתנו וכלימתנו חרפה וכלימה בחיינו רמה ותולעה במיתתנו ומתפלל ממקום שפסק. ואם מתפללים בצבור דא"א לו להרחיק ד"א כיון דאז ניכר הבושה אינו אומר רבון וטוב שיהרהר בלבו (סי' ק"ג ועיין א"ר):
חיי אדם · סימן כ״ה, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chayei Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חיי אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.