חיי אדם · סימן כ״ד, כ״ה

ברכה י"ט נקראת ברכת כהנים לפי שהש"ץ מתחיל ברכה זו אלהינו כו' ואומר ברכת כהנים וזהו מתיקון שלמה המלך ע"ה וא"א או"א רק בזמן שראוי לב"כ ולישא כפים (רמ"א סי' קכ"ז סעיף ב') (וכ' בשיורי כנה"ג שהנהיג שלא לומר או"א בבית אבל וטעמו מפני שהאבל אינו נושא כפיו לכך א"א אצלו או"א. וכ' ע"ז בספר דגול מרבבה וז"ל ולע"ד תימא דא"כ לפי דברי רמ"א בסי' קכ"ח דאבל כל יב"ח אינו נושא כפיו א"כ לא יאמרו אצלו או"א וכן כשאבל מתפלל בבהכ"נ לפני העמוד לא יאמר או"א לכן נלענ"ד דלא כשכנה"ג דמה בכך שהאבל אינו נושא כפיו הלא אם עלה לא ירד ואפי' אם לא עלה עדיין אם קראוהו לעלות עובר בעשה אם אינו עולה וא"כ לא גרע ממנחה ביוה"כ ובתענית שאף שאין בו ב"כ מ"מ אומרים או"א הואיל ואם עלה לא ירד כמבוא' ברמ"א סי' קכ"ט סעיף ב' עכ"ל ד"מ. ובזמן שהש"ץ אומר ברכת כהנים דהיינו שחרית ומוסף ובת"צ גם במנחה אומרים שים שלום ובערבית ובמנחה של כל יום אומרים שלום רב ובעשי"ת אומרים בספר חיים ואם לא אמר כיון שסיים הברכה או רק בא"י אינו חוזר ונ"ל דבזה ראוי לומר בספר תיכף כשסיים המברך את עמו ישראל בשלום קודם יהיו לרצון כיון שכבר גמר התפלה. (דהא לר"ת לעולם אומרים בסוף ברכה אפילו בדבר שאין מחזירין אלא דהחולקים סוברים כיון דא"צ לחזור א"כ הוי הפסק באמצע תפלה מה שאין כן כאן). ואם אמר בשחרית שלום רב או במנחה שים שלום יצא: