אסור להתפלל מיושב וכ"ש מושכב ואפי' לסמוך על שום דבר אם לא כשהוא חולה קצת ואם אי אפשר לו להתפלל מ"מ יהרהר בלבו שנאמ' אמרו בלבבכם ואם הוא בדרך והוא נחוץ לדרכו אם יכול לעמוד עכ"פ בג' ראשונות וג' אחרונו' כדי לקיים הכריעות והפסיעות מוטב וא"ל יתפלל מיושב ויעשה הכריעות מיושב. ואמנ' מוטב להתפלל בעלות השחר וגם מנחה תיכף חצי שעה אחר חצות כדי שיוכל להתפלל מעומד (צ"ד).
חיי אדם · סימן כ״ב, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chayei Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חיי אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.