חיי אדם · סימן כ״א, י״ט

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

אסור לומר פסוק שמע ישראל ב' פעמים ואם לא כוון בפעם ראשון אע"ג דעושה איסור מ"מ כיון שלא יצא צריך לחזור ולקרות בלחש (וקו' הט"ז י"ל בקל) ונכון שיסיים כל הפרשה ואז יחזור לקרות בלחש (די"א דאם קורא כל הפרשה מותר עיין בב"י) ואפילו כשקורא על מטתו ק"ש כמה פעמים כדי שישתקע בשינה לא יכפול פסוק שמע ישראל והעומדים בשעת יציאת נשמה ואומרים וכופלים פסוק שמע ישראל אפשר שיש למחות בידם. ואפשר כיון שידוע שכוונתם כדי שיצא הנשמה באחד הכל יודעין שאין כוונתם לב' רשויות (וכעין זה כתב הב"י) ופסוק ה' הוא האלהים נוהגין לומר ז"פ שהוא שבח למי שדר בז' רקיעים (ובפזמון די"ג מדות שמנהגינו לומר ובכל זאת אנו ליה ועינינו ליה צ"ע שהרי בהדיא פריך על זה בסוכה דהוי כשמע שמע ומשני ה"ק ליה עינינו מיחלות וע"ש בפירוש המשנה להרמב"ם דאין הכוונה שיכוונו כך אלא שבאמת אמרו כך וצ"ע אם לא כמש"כ הב"י כיון שכבר נהגו כך לא מחזי כב' רשויות (ס"א ובמגן אברהם סי' ת"ג).
נחלת הכלל · Chayei Adam, Vilna, 1844

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך חיי אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.