חיי אדם · סימן כ״א, י״א

יכוין שמע ישראל ר"ל קבלו עליכם ה' שהוא אלהינו שאנחנו מאמינים בו הוא ה' אחד בכל העולמות בשמים ובארץ וד' רוחות העולם ולכן יאריך באחד ולא יאמר כמו שאומרים ההמון אֶחָדֶע שדוחקין הדלית כאלו היא בסגול אלא יאמר התיבה כתיקונה רק יאריך בנשימה ואז יכוין ויפסיק מעט ויאמר בשכמל"ו בלחש דוקא ואסור לאומרה בקול רם וטוב שיכוין גם כן שהוא מוסר עצמו להריגה בשביל אמונה זו. וידמה בדעתו כאלו הוא נשרף עכשיו על קדושת שמו לקיים כי עליך הורגנו כל היום ויחשב לו כאילו עשה בפועל ממש. וזאת למודעי שאף שמלשון זה"ק בכמה מקומות משמע שחיוב של מסירת נפש בפסוק זה דוקא בתיבת אחד דז"ל בפ' משפטים ומיחד להקב"ה בכל יומא למיהוי מיתתיה באחד כגונא דשחיטת בהמה בתריסר בדיקות דסכין ובסכין דאינון אחד כו' עכ"ל גם בפ' צו ז"ל בכל יום ויום צריך ב"נ לאזדהרא בתיובתא ולממסר רוחיה לגביה דיפוק באחד כו' עכ"ל ובהקדמת תיקונים ז"ל בקיצור והאי איהו רחימוי דמרא מאן דמסר נפשיה באחד ברחימו דמאריה כו' עכ"ל מכל זה משמע שמסירת נפש יהיה בתיבת אחר דוקא אך בלתי אפשר שיאריך באות ח' דאחד כל כך עד שיכוין פי' המלה של אחד ולצייר במחשבתו איזה מיתה של מ"נ אך בודאי שכונת הזוהר למימסר נפשו באחד ר"ל אחר שיכוין פי' המלה דאחד וכנ"ל ואחר שישלים תיבת אחד ויגמור מחשבתו הנ"ל אז יקבל על עצמו מ"נ ולא יחטוף בחי"ת ולא יאריך באל"ף ויטעום יפה לומר ד' של אחד שלא יהיה נראה כרי"ש (סי' ס"א):