חיי אדם · סימן כ״א, א׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

דין ק"ש וברכותיהמ"ע מה"ת לקרות ק"ש בכל יום שחרית וערבית כדכתיב ודברת בם כו' בשכבך ובקומך ותקנו לפניה ב' ברכות ולאחריה ברכה א' ברכה ראשונה היא ברכת יוצר אור והיא ברכה ארוכה (סי' נ"ט) ומוסיפין בה בשבת הכל יודוך כו' ואם דילג א"צ לחזור מלבד אם דילג לאל אשר שבת ויחזור לאומרה אחר התפלה. ומ"מ נ"ל שלא ידלג לכתחלה אפילו כדי' להתפלל בצבור שהרי כ"ז נזכר בזוהר ש"מ שנוסח ברכה כך הוא בשבת (עיין סי' רפ"א) וברכה ב' היא אהבה רבה וגם היא ברכה ארוכה ומ"מ הסדר אינו מעכב (סי' ס') ומצות ק"ש להרבה פוסקים הוא שיקרא פרשת שמע ופ' והיה אם שמוע שבהם נאמר ודברת בם ופ' ציצית היא לכ"ע מה"ת כדי להזכיר יציאת מצרים ותקנו להזכיר בזמן ק"ש:
נחלת הכלל · Chayei Adam, Vilna, 1844

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך חיי אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.