דין מקומות שראוי להתפלל בו וקדושת בה"כנ ובה"מד (סימן צ')המקומות הראוי להתפלל בו אינן שוין כי אינו דומה מתפלל במקום מקודש למתפלל במקום חול והמקום היותר המקודש בח"ל הוא בית המדרש שלומדין שם כל היום כדכתיב אוהב ה' שערי ציון כו' ודרשו שערים המצויינים בהלכה מכל משכנות יעקב הם בתי כנסיות אעפ"י שמתפללין בהם ברוב עם והוא הדר' מלך מ"מ יותר חביב לפני הקב"ה מקום שלומדים בו תורה כי אין להקב"ה בעולמו אלא ד"א של הלכה ומכ"ש במקום שהוא לומד בקביעות דאפי' לא ייחד אותו לבה"מד מצוה להתפלל בו אפילו רק בעשרה משילך למקום אחר להתפלל ברוב עם (סי' צ'). המקום השני הוא בה"כנ שמתפללין בו תמיד וראוי לבחור להתפלל בב"המד ובה"כ שמתפללין בו יותר רוב עם ואם יש ב' בה"כנ ילך למקום שהוא יותר רחוק דאז יש שכר פסיעות (שם). המקום הג' מחמת אונס או חולי קצת ושאר מניעות שאינו יכול להתפלל בבה"מ ובבה"כנ ומתפלל במקום שהוקבע למנין קבוע אע"ג שלא יחדוהו לבה"כנ. המקום הד' שמתפלל בביתו לפרקים בעשרה. המקום הה' שא"א לו להתפלל בעשרה או שהוא בדרך עכ"פ יתפלל בבית שיש בו חלונות אבל אסור להתפלל בשדה אם לא כשהוא בדרך ומכל מקום בשעת הדחק יהדר להתפלל בין אילנות (שם) (ובזה מתורץ קו' תוספות מיצחק דכתיב לשוח בשדה דהמפרשים כתבו דר"ל לאילנות שבשדה ותיתי לי שמצאתי כן בב"ח. ונ"ל דהא דדרשו אין שיחה אלא תפלה יצא להם מדלא כתיב ויצא יצחק לשדה דמאי נ"מ אם לאילנות או לא ולכן דרשו ג"כ לשון תפלה ובזוהר בשלח דף ס' משמע דאילנות לא מהני ולכן אין לסמוך ע"ז אא"כ שאין לו מקום אחר:
חיי אדם · סימן י״ז, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chayei Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חיי אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
