חיי אדם · סימן ט״ו, כ״ד

וכשהוא יוצא מפתח ביתו אם הוא דר בעליה ישים אל לבו להשגיח אם יש מחיצה סביב המדרגות שיורד בה כדין מעקה (דאע"ג דאי' בספרי הביאו הכ"מ בפ' י"א מהל' רוצח א"כ למה נאמר גגך פרט לכבש נ"ל דר"ל המקום שעולין ויורדין בו אבל שאר הצדדין חייב דלא גרע מבור) ואם יש לו בור ובאר בחצרו ישגיח שיהיה סביב לו חוליא גבוה י"ט או כיסוי כראוי כדי שלא יפול בו אדם בין שיש בו מים או לא וכן כל מכשול שיש בו סכנת נפשות מ"ע להסירו ולהשמר ממנו ולהזהר בדבר יפה שנאמר השמר לך ושמור נפשך ואם לא הסיר והניח המכשולות המביאים לידי סכנה ביטל מ"ע ועבר בלא תשים מי' ונ"ל דאין מברכין על עשייתן (אע"ג דהעושה מעקה מברך התם בהדיא כתיב ועשית מעקה אבל להסיר המכשולות העיקר הוא שעובר בל"ת כדאי' בספרי אין לי אלא גג מנין לרבות בורות ת"ל לא תשים ואף על גב דהרמב"ם והש"ע כתבו דעובר מ"ע דהשמר נפשך אין מברכין על עשה זו שאינו מיוחדת על זה אלא הוא כללות והמדקדק ברמב"ם וטור וש"ע בח"מ סימן תכ"ז יראה להדיא דכן הוא) ושאר דברים האסורים משום סכנה ביארתי בחלק י"ד אי"ה כלל ס"ח: