המניח תפילין של יד ובירך ובתחלת ההידוק קודם שקשר בקשירה גמירה נפסק הקשר והוצרך לעשות קשר אחר ולא הסיח דעתו א"צ לחזור ולברך ואם כבר גמר הקשירה דכבר נגמרה המצוה וא"כ לא גרע מנשמט לעיל בסי' ז' והוא הדין בקשר של ראש דינא הכי ודוקא אם אין לו רק תפלה של יד לבד ואין לו של ראש אבל אם מניח שתיהן וא"כ ברכה זו דלהניח תפילין לכ"ע קאי גם על של ראש וא"כ עדיין לא נגמר המצוה שבירך עליו עד שהניח גם של ראש ולכן אפילו נפסק אחר שקשר של יד א"צ לברך (ט"ז והגר"א):
חיי אדם · סימן י״ג, ח׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chayei Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חיי אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.