הפושט טליתו ודעתו ללבשו מיד אפי' שינה מקומו ואפי' הלך לבהנכ"ס כיון דמדינא מותר לילך בציצית לבהכ"ס לא הוי הפסק כיון שלובש אותו טלית עצמו ואם לא היה בדעתו ללבשו מיד אפילו לא שינה מקומו צריך לברך דהוי היסח הדעת ובסתם אם נשאר עליו ט"ק הרי לא הסיח דעתו עדיין מן המצוה ואין צריך לברך ואם לא נשאר עליו ט"ק כבר הסיח דעתו וצריך לברך (מגן אברהם ט"ז א"ר) (ולפי דברי ר' מנוח שכתבתי בנ"א כל שהסיר הטלית שלא לצורך הטלית צריך לברך וכן נהג הגר"א (במגן אברהם ס"ק ט"ו עיין ביאורו בנ"א סי' א'):
חיי אדם · סימן י״ב, ו׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chayei Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חיי אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.