היה יושב בבית הכנסת וראה שנפסל אחד מן הציצית ומתבייש לישב כך בפני רבים בלא טלית אם הוא שבת מותר ללבשו דכיון דא"א לו לעשות בו ציצית בשבת נמצא שאינו מבטל העשה דקום ועשה בו ציצית ואע"ג דעל כל פנים מבטל העשה שלובש בגד בלא ציצית ומכל מקום כיון שאין זה אלא בשב ואל תעשה שאין עושה בו ציצית וגדול כבוד הבריות שדוחה בשב ואל תעשה והוא הדין בחול כשאין נמצא ציצית בעיר אבל כשנמצאין ציצית בעיר בחול שיוכל לתלותן וא"כ בכל רגע שלובש עובר בקום עשה בו ציצית וצריך לפושטו וכל שכן דאסור ללבשו ודוקא טלית גדול שאינו גנאי כל כך הפשיטה אבל אם נפסק ציצית מטלית קטן והוא בבית הכנסת או ברשות הרבים דגנאי גדול הוא לפשוט בגדיו ברבים ולכן אם בחול צריך למהר לילך לביתו או לבית שלפני בהכ"נ ויפשיטו ובשבת אין צריך למהר לביתו והרואה בחבירו שנפסק הציצית בחול יקראנו לבוא לביתו ולא יאמר לו עד שיבא לביתו ואם אינו מתבייש לישב בלא טלית נכון שלא ללבשו אפילו בשבת ואם ידע מערב שבת שנפסל אסור ללבשו בשבת דהוה לו לתקנו מאתמול (יד):
חיי אדם · סימן י״א, ל״ה
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chayei Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חיי אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.