אם נקרע כל הכנף בתוך ג' אצבעות י"א דלא מהני תפירה לעשותו חיבור (הגר"א בסימן ט"ו תמה דתפירה ודאי הוי חיבור (ונ"ל ראיה ברורה שהרי בס"ת התפירה עושה חיבור להיות נקרא תמימה) וכ"כ המ"א עי' סי' י' סעיף ג' וסעיף ו' ואפשר דשאני בין חתיכת בגד גדול לחתיכה שהוא פחות מג' ועיין בפ' כ"ח דכלים משנה ז' ח' ע"ש בר"ש וצ"ע) וצריך להטיל טלאי על הבגד שיהיה הטלאי יותר מג' אצבעות על ג' אצבעות ואז יטיל בו ציצית אבל הציצית שהיו בו כבר פסול דהוי תעשה ולא מן העשוי ואם נשתייר כל שהוא מחובר מותר לתפרו דחשיב עדיין כמחובר. ומכל מקום לא יתפור טלית של צמר בחוט של צמר או טלית של פשתן בחוט של פשתן דחיישי' שמא ישאר מחוט התפירה ויעשה ממנה ציצית וכיון שלא נטווה לשמה פסול ומטעם זה יש ליזהר שלא יתפור אפילו בגד של פשתן בחוט של משי כיון דדרך לתפור בפשתן ומכל מקום בשעת הדחק מותר לתפור בשל משי. וט"ז בס"ק ה' כתב דאם נקרע רק מהנקב ולמטה אפילו כולו הוי חיבור ומותר לתפרו. ובלבד שיעשה בו ציצית אחרות ולכן יש ליזהר כשתופרין סביב הנקב כמו שנוהגין לחיזוק שלא יקרע לא יתפור במין הציצית אלא דוקא בחוט של משי (סימן ט"ו):
חיי אדם · סימן י״א, כ״ט
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chayei Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חיי אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.