חיי אדם · סימן י׳, י״ב

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

אין לאדם ללמוד כ"א מקרא משנה גמרא פוסקים ספרי מוסר ובזה יקנה האדם הע"הז ועוה"ב. ומ"מ מותר ללמוד באקראי שאר חכמות ובלבד שלא יהיה ספרי אפיקורסים ואין לאדם ללמוד חכמת קבלה אלא עד שימלא כריסו בגמרא ופוסקים ויהיה ירא שמים גדול ויושב תמיד ועוסק בתורה אבל בלא זה אסור ומאד החמיר בזה רבי חיים ויטאל ז"ל. (וגודל מעלת מי שזוכה לחדש חידוש בתורה מובא בזוהר בכמה מקומות ומהם בהקדמת בראשית וז"ל תנן בההיא שעתא דמלה דאורייתא אתחדש מפומיה דב"נ ההיא מלה סלקא ואתעתדת קמי דקב"ה וקב"ה נטיל לההיא מלה ונשיק לה ועטרי לה בשבעין עיטורין כו' ע"ש ואשרי לו אם מחדש על דרך האמת אבל אם ח"ו מחדש אינו חידוש שאינו אמת ומתיצב על דרך לא טוב בפלפול של הבל גם על זה פקח עיניך בזוהר והבט וראה וז"ל שם ת"ח ההוא דלאו אורחיה ברזין דאורייתא וחדש מלין דלא ידע על בורייהון כדקא יאות ההיא מלה סלקא וכו' ע"ש מה שגורם בזה ועיין בפרשת בלק מש"כ מזה וז"ל ואי מלה אחרא הוי וי לה לההוא כיסופא דחיין ליה לבר וכו': ע"ש ודי בהערה זו):
נחלת הכלל · Chayei Adam, Vilna, 1844

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך חיי אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.