קודם שיברך - פשוט הוא, דבין טלית שלו ובין טלית שאולה, כיון ששאלו להתפלל בו, ואם כן צריך לברך עליו דהוא כשלו, ממילא דצריך לבדקו, אם לא כשנוטל מיד המשאיל אחר תפילתו וכדלקמן בסימן י״ג במ״א ס״ק ה. ועיין במשנה ברורה במה שכתב: "ואם שאל טלית מאחר", כן מוכח בחידושי רבי עקיבא אייגר דבטלית שאולה, אם מתכוין שלא לקנותו, ואם כן אינו שלו ואינו ראוי לברך עליו, אין צריך לבדקו. וכבר קדמו הב״ח והאליה רבה. ואם כן בעניינינו, לפי מה דפסק הדרך החיים והכריע שלא לברך על טלית ששאלו לעלות לתורה, פשוט דאין צריך לבדקו. אך מי שלקח טלית של קהל לעלות לתורה, או לדרוש בו קודם בין השמשות, לכאורה פשוט דצריך לבדקו, דהלא פסקו הפוסקים דהוא כמו טלית של שותפין וכדלקמן בסימן י״ד. ואפילו לדעת הט"ז בסימן י״ג דרוצה להקל לסמוך אחזקה משום טורח ציבור, אפשר דהיינו בטלית שלו שיש לו חזקה מעלייתא, שבדקו בעצמו; מה שאין כן בטלית של קהל, שמצוי מאוד להיות ציציותיו פסולין והכנפות נעקרין ממקומן ואין משגיח עליו, אין ראוי לברך עליו בלי בדיקה. ואפילו אם ירצה ללבוש אותו בלי ברכה - גם כן אין נכון, דהוא כמו טלית של שותפין, וגם מחשש ביטול עשה של ציצית, על כן צריך לבדוק על כל פנים את חוטי הציצית במקצת כל מה דאפשר, כן נראה לי [ועיין בסימן י״ד בביאור הלכה ד״ה שאלה]:
ביאור הלכה · סימן ח׳, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Biur Halacha
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ביאור הלכה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.