ומי שהוא אנוס - עיין במ"ב בשם מ"א ועם ברכותיה קאמר דומיא דאינך. וצל"ע לענין תפלין איך יניחם אז קודם זמן הנחתם וכדלעיל בסימן ל' ואינו דומה למה שהעתקנו בס"ק ט"ז בשם הפמ"ג דהלא הפמ"ג קאי על השכים לצאת לדרך המבואר בשו"ע ושם הקילו חז"ל להניחן קודם הזמן ולמשמשן כשיגיע הזמן ולברך עליהם וכדלעיל בסימן ל' ס"ג משא"כ הכא ויותר טוב שיעשה כמו שכתבתי מקודם בסד"ה זמן ק"ש לענין מי שהשעה דחוקה לו עיי"ש:
ביאור הלכה · סימן נ״ח, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Biur Halacha
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ביאור הלכה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.