ביאור הלכה · סימן ל״ו, ז׳

ולא יהיה כפוף הרבה - ומה נקרא כפוף הרבה משמע מברוך שאמר בא"ב א' אם נוגע בקרקע הטי"ת וכן משמע מספר האגור אך צ"ע דא"כ מה זה שכתב הב"י הטעם דבזה ידמה לגמרי לפ"א והובא לשון זה בס' התרומה והגה"מ [היינו בחצי הצד שמצד ימין דאף שמצד השמאלי והוא הזיי"ן מוכח שאינו פ"א שיטתם הוא דאם האות במקצתו נדמה לאות אחר אין זה כתיבה תמה וכה"ג הוא כל שיטת ס' היראים על הברייתא זו באלפי"ן עייני"ן וכדומה עיי"ש ומעשה רקח בשם מהראנ"ח בסימן א' והרבה חולקין על סברא זו ואכ"מ להאריך] הלא בפ"א כתבו הב"ש והאגור וכן נפסק הדין לקמן דאם נגעה הנקודה באיזה צד בפנים פסולה וא"כ אדרבה אם לא יכפפנה כ"כ יהיה דומה יותר לפ"א אלא ודאי דאף אם אין נוגע בקרקע הטי"ת כל שכפוף הרבה אסור וה"ה אם נוגע דעכ"פ דמי במקצת לפ"א ובזה ניחא לי מה שהשמיט הב"י והלבוש וכל מפרשי השו"ע לבאר זה דאי הוה ס"ל להא דהב"ש לא היו שותקין מלבאר זה ולא לכתוב סתם כפוף הרבה. עוד ראיתי לבאר במקצת הדין לענין דיעבד דהנה ראיתי בדברי הגר"ז כתוב ולא יהיה כפוף הרבה לכתחילה משמע דבדיעבד מותר ובספר לדוד אמת ראיתי שכתב וז"ל לא יכוף הרבה האות ט' לתוכה פן ידמה לגמרי לפ"א שאם תגע הקוץ שלה בגופה בפנים פסול והנה אם נאמר דהגר"ז מפרש כפוף הרבה כהב"ש הנ"ל דבר זה במחלוקת שנוי הגר"ז מכשיר ולד"א פוסל. אמנם עיקר דינא לענין דיעבד בין אם נפרש כפירושינו הנ"ל ובין להב"ש והאגור צ"ע לפי מה שכתב בספר היראים והתרומה והגה"מ דבזה ידמה לגמרי לפ"א וכתב שם בספר היראים והתרומה בהדיא דזהו כונת הברייתא שלא יעשה טתי"ן פאי"ן וכו' והלא על כולם סיימה הברייתא דיגנז [וכדמוכח שם בגמרא] אכן לפי מה שכתב הרא"ש בהלכות ס"ת בענין זה בשם ר"ת וז"ל וכן טתי"ן פאי"ן שאע"פ שאין דומין לא בכתיבתן ולא בקריאתן כתב ר"ת שתהא צד ימין של טי"ת כפוף ואם תהפך אותה על צד שמאלה יראה פ"א אין שום ראיה לכאן דכוונת הברייתא להשמיענו דאף שהטי"ת דומה באיזה צד לפ"א אפ"ה לא יעשנה פ"א אבל לענין כפוף מעט והרבה לא השמיענו מהברייתא דבר וא"כ מנין לנו לאסור ועוד ראיה גמורה שהרא"ש אין סובר כלל הך נ"מ דכפוף הרבה שהרי שם בהלכות ס"ת העתיק כמעט כל לשון התרומה וד"ז השמיט ש"מ דלא ס"ל וכן הטור ורי"ו לא הזכירו כלל ד"ז רק כתבו סתמא שיהא כפוף. העולה מדברינו דכפוף הרבה תלוי במחלוקת דלדעת התרומה והיראים והגה"מ פסול אף בדיעבד ולדעת הרא"ש והטור והרי"ו מותר וכיון דהוא מילתא דאורייתא צריך להחמיר וא"כ לפי פירושנו הנ"ל דכפוף הרבה מקרי אף בלא נגיעה למטה יאסר בכל גווני אמנם קשה מאוד להחמיר בדבר בדיעבד נגד הב"ש והאגור דמשמע מהם דמותר בלא נגיעה אבל לכתחלה נ"ל דצריך לתקן במקום דאפשר דהיינו ס"ת אם נמצא כן בעת הקריאה אין להוציא אחרת עבור זה ויסמוך על המכשירים אבל אח"כ ימחוק הט' עד שיבטלנו מצורת אות ויתקננו דאל"ה מיפסל משום ח"ת ובתו"מ דשלא כסדרן פסול יסמוך בזה על המכשירים הנ"ל. ואם נגעה הכפיפה בקרקע הטי"ת אף בתו"מ פסול וכדעת לדוד אמת הנ"ל דאין להקל נגד התרומה והגה"מ הנ"ל ואפשר דגם הרא"ש בזה מודה דפסול מטעם דנשתנית צורתה בזה ואפילו אם הראוה לתינוק וקראה טי"ת הלא אינו מוקף גויל באותו מקום וכדלקמן באות שי"ן בסופו אלא דמשום זה לחוד היה מהני גרירא לחודא באותו מקום משא"כ להתרומה והגמ"מ דזהו בכלל טתי"ן פאי"ן בכל גווני צריך לבטל האות מצורתו וזה לא יצוייר בתו"מ וכנ"ל: