הניח הפמ"ג בצ"ע - וחכם אחד מחכמי הזמן הביא ראיה לדברי המכשירין בזה מהא דאמרינן בשבת ק"ד ע"ב נתכוין לכתוב אות אחת ועלו בידו שתים חייב ולפיר"ח [הובא בהגמי"י ובב"י באות זה] קאי זה על אות ט' דנתכוין לכתוב טי"ת ולא הדביק הירך לצד שמאל [כן איתא בהגהמ"י וטה"ד בב"י שכתוב ימין] ונעשה נו"ן זיי"ן וא"א דלעיכובא הוא אפי' בדיעבד דאין עליו שם נו"ן כלל אמאי חייב בזה בשבת שתים הלא הנו"ן שבטי"ת זה מסתמא עשהו כשאר טי"ת שאין ממשיכין צואר הנו"ן כ"א מצדו ולא מאמצעו ולענ"ד יש לדחות דבלא"ה לפי המסקנא דגמרא שם דמסיק הא דבעי זיוני וכו' ע"כ אנו מוכרחין לומר דהברייתא זו מיירי דעשה להטי"ת הנו"ן שבה זקוף למעלה וגם מזויין ודלא כמו שאר טיתי"ן דצריכה להיות הנו"ן שבא בלא זיון וגם כפוף מעט לתוכה כמו דמסקי הפוסקים א"כ נוכל לאמר גם כן דמיירי שעשה להנו"ן שבטי"ת זה משוך מאמצע ראשו כמו נו"ן ממש ולא כשאר טי"ת ולהכי חייב גם משום נו"ן שבו. ולענין תיקון לנו"ן כפופה שעשה ראשו כצורת וא"ו עיין במש"כ בפנים דמהני תיקון אפילו בתו"מ דלא שייך בזה חק תוכות כיון דאין מתכשר ע"י גרירה לחוד ולא שייך בזה שלא כסדרן דצורתן עליה מיקרי דהכל מורגלין בנו"ן כזה ואמינא לה מהא דכתב הפמ"ג באות כ"ף פשוטה שעשהו למעלה מרובע דאפילו להפוס' הפוסלים דס"ל דאין לחלק בין הפשוטה להכפופה אפילו בדיעבד מודו דמהני הוספת דיו לעשותו עגולה אפי' בתו"מ ואין בזה משום שלא כסדרן דצורתה עליה מיקרי דהכל מורגלין בכפי"ן כאלו א"כ פשוט דה"נ בנו"ן כפופה דמהני תיקון כיון דאפילו בלא תיקון נמי הכל קורין אותה נו"ן. ובאמת ק"ו הוא הכא מהתם דשם מה שהכ"ף כפופה צריכה להיות עגולה גמרא מפורשת היא בשבת ק"ג ע"ב ואל"ה אין תמונתה עליה וא"כ להפוסקים דס"ל דאפילו בכ"ף פשוטה שעשאו מרובע יש לפסול אפילו בדיעבד דאין לחלק בהתמונה בין כפופה לפשוטה כיון דשניהן שם כ"ף עליהן היה נראה לן לכאורה דע"י הריבוע אבדה צורתה דתו אין שם כ"ף עליה ואפ"ה כתב הפמ"ג דמהני תיקון דמיקרי עדיין צורתה עליה כיון דהכל מורגלין בכפי"ן כאלו וא"כ כ"ש בענינינו דאפילו בנו"ן פשוטה שהחמיר הר"ן עכ"פ אין לנו מקור מהגמרא דלא ליהני תיקון באם עשאו למעלה כצורת וא"ו עאכ"ו אין לנו להחמיר בצורת נו"ן כפופה אם עשאו למעלה כצורת וא"ו דלא ליתהני תיקון כנ"ל פשוט. ומ"ש שיגרור קצת דאם יגרור הרבה יאבד תמונתו וכשיתקן אח"כ יהיה בזה שלא כסדרן. ומ"ש ואח"כ יוסיף עליו דיו דאם יעשה בהיפך ויהיה רחב הרבה אפשר דעי"ז יקרא אבד עיקר תמונתו דאין הכל מורגלין בכזה ולא יועיל אח"כ מה שיגרור מצד שמאל. ודע עוד דלדעת הפמ"ג דמחית לתרוייהו בחדא מחתא אפילו לענין דיעבד אלמא דס"ל דאין לחלק בין פשוטה לכפופה כיון דשניהן שם נו"ן עליהן [ותדע דבכ"ף פשוטה שעשאו מרובע נמי מצדד כהפוסקים דס"ל אפילו בדיעבד פסול] א"כ לדבריו יש נמי לומר כה"ג במ"ם פתוחה אם עשאו למטה ג"כ עגולה דיש לפוסלו אפילו בדיעבד מטעם זה כיון דשניהן שם מ"ם עליהן ובמ"ם סתומה ודאי פסול דהוי בכלל ממי"ן סמכין א"כ ה"נ בפתוחה וצ"ע לדינא. ותיקון מהני בזה אפילו בתו"מ דבלא"ה ג"כ עדיין עיקר צורתה עליה:
ביאור הלכה · סימן ל״ו, ט״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Biur Halacha
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ביאור הלכה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
