ביאור הלכה · סימן ל״ו, י״ג

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

כמו כ"ף וא"ו - הכל כתבתי ע"פ המבואר בב"י וכל הפוסקים האחרונים ולאפוקי מהפמ"ג שכתב דתמונתו הוא כמו נו"ן וא"ו כי אין מקור לזה ואפשר דטעמו מסעיף י"ח שכתב המחבר יגרור החרטום עד שתשאר כצורת נו"ן כפופה וג"ז אינו ראיה דאפשר דשם דלא איירי המחבר בדיני כתיבת האותיות לא דקדק לכתוב לפי הנהוג לכתחלה למצוה כיון דאפילו נו"ן וא"ו כשר לכו"ע או דתפס שם לפי מנהג הספרדים שאין ממשיכין הקו שלמעלה עד כנגד מושבה התחתון כמ"ש בספר לדוד אמת א"כ הוא דומה לנו"ן וא"ו וזהו מש"כ שם בס' לד"א דלדידהו המ"ם דומה לטי"ת ובטי"ת כבר ידוע מה שכ' הר"ח דדומה לנו"ן וא"ו וכמש"כ בב"י באות נו"ן אבל לפי מה שאנו נוהגין די בגרירה עד שישאר כצורת כ"ף. תדע דבלבוש וכן באה"ע בסופו בסדר גיטין שסידר מהרמר"י כתוב יגרור עד שתשאר כצורת כ"ף כפופה ומה שכתב שם בט"ז כי המ"ם הוא בב' כתיבות כנו"ן וא"ו כבר תפס עליו בזה הבית אהרן:
נחלת הכלל · Biur Halacha

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך ביאור הלכה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.