אם האריך גגה וכו' - הוא לשון הדה"ח בהלכות קה"ת ולא הזכיר כלל שיעור דכפלים משום דס"ל דגם בכ"ף הוא רק למצוה [ולזה ציין עי' בד"מ ועיין במרדכי דאכל אותיות אמרן דהוא רק לכתחלה] וכן מוכח בלבוש בסי' ל"ו ועיין בחידושי רע"א בסי' ל"ב סכ"ה ודלא כהט"ז ביו"ד בסימן רע"ג והש"א שהחזיק בדבריו להחמיר בלא היה כפלים ברגל מן הגג אפילו דיעבד. ודברי הדגמ"ר בסימן ל"ב סקכ"ו במ"א שהחמיר ג"כ בזה אפילו דיעבד מחמת דמוכח כן בב"י בסימן ל"ו נפלאים ממני דהמעיין שם באות ך' בא"ב שני יראה להדיא דלא הזכיר פסול רק באם האריך גגה יותר מרגלה אבל בזה לא כתב רק דצריך להיות כפלים והכונה למצוה אח"כ מצאתי בספר ברכת מים להגאון בעה"מ סדר הגט שבאה"ע שכתב ג"כ בהדיא דלא החמירו רק באם האריך גגה יותר מרגלה אבל לא במחצה על מחצה עי"ש א"כ משמע דכ"ש דכפלים לא הוזכר רק למצוה:
ביאור הלכה · סימן ל״ו, י״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Biur Halacha
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ביאור הלכה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.