אא"כ תהא החוליא גבוה יו"ד - ואם הבור והחלון עומדים בדיוטא אחת [בשורה אחת] אסור להוריד הדלי מחלון לבור דהוי הושטה דאסור מרה"י לרה"י דרך ר"ה אפילו למעלה מעשרה [מ"א] וצ"ע דהא בירושלמי פרק הזורק איתא דמושיט לא הוי כ"א ע"י שנים כעין שהיה במשכן אצל הלוים שהיו מושיטין הקרשים מזו לזו אבל לא באחד שהושיט מרה"י לרה"י דרך ר"ה והובא ד"ז בשבת דף ג' תוד"ה בעשותה עי"ש ואולי דכונת הירושלמי הוא רק לענין חיובא אבל איסורא איכא גם באחד שהושיט וכעין זה כתב ג"כ הפמ"ג וע"כ המשנה דקאמרה היתר לכתחלה הוא מיירי דוקא בשתי דיוטות:
ביאור הלכה · סימן שנ״ד
2 קטעים, בנוסח המקורי.
ורחבה ד' - באמת אפילו לא היתה רחבה ד' ג"כ מותר דמקום פטור הוא [פמ"ג] ונ"ל דנקט משום דמשנה קאמרה אשפה שגבוה יו"ד טפחים ואם לא מיירי ברחבה ד' אפילו לא היתה היתה גבוה יו"ד טפחים ג"כ מותר דמקום פטור הוא:
נחלת הכלל · Biur Halacha
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ביאור הלכה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.