שָׁאוּל בֶּן קִישׁ, משבט בנימין, היה מלך ישראל הראשון. הוא תואר כ״בָּחוּר וָטוֹב... מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה גָּבֹהַּ מִכָּל הָעָם״. שמואל משחוֹ על פי ה', והעם המליכוֹ במצפה (שמואל א ט-י).
שאול הושיע את ישראל ממלחמות רבות, בעיקר מן הפלשתים ומעמלק. אך בשל אי-מילוי מדויק של דבר ה' במלחמת עמלק, הודיע לו שמואל שנקרעה ממנו המלוכה, ״קָרַע ה' אֶת מַמְלְכוּת יִשְׂרָאֵל מֵעָלֶיךָ הַיּוֹם״ (שמואל א טו).
לאחר עליית דוד, רדף שאול אחריו מתוך קנאה, אך דוד חס עליו פעמיים. במלחמה אחרונה עם פלשתים בהר הגלבוע נפלו שאול ובניו, והוא נפל על חרבו (שמואל א לא). דוד קונן עליו ועל יונתן. בתנ״ך הוא המלך הראשון, ודמות טרגית של מלכות שלא נתקיימה.
הפסוקים במקרא
תוכן מקורי מבוסס-מקורות
דף זה נכתב במקור על ידינו כדי להנגיש את דמותו של שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ בתנ״ך. התוכן מבוסס על הכתוב במקרא ועל המקורות המצוטטים, ונערך אנושית. פרטים מסורתיים או מדרשיים מצוינים במפורש (״לפי חז״ל״, ״המדרש מספר״) ואינם מעורבים בפשט הכתוב.