שָׁאוּל בֶּן קִישׁ, משבט בנימין, היה מלך ישראל הראשון. הוא תואר כ״בָּחוּר וָטוֹב... מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה גָּבֹהַּ מִכָּל הָעָם״. שמואל משחוֹ על פי ה', והעם המליכוֹ במצפה (שמואל א ט-י).
שאול הושיע את ישראל ממלחמות רבות, בעיקר מן הפלשתים ומעמלק. אך בשל אי-מילוי מדויק של דבר ה' במלחמת עמלק, הודיע לו שמואל שנקרעה ממנו המלוכה, ״קָרַע ה' אֶת מַמְלְכוּת יִשְׂרָאֵל מֵעָלֶיךָ הַיּוֹם״ (שמואל א טו).
לאחר עליית דוד, רדף שאול אחריו מתוך קנאה, אך דוד חס עליו פעמיים. במלחמה אחרונה עם פלשתים בהר הגלבוע נפלו שאול ובניו, והוא נפל על חרבו (שמואל א לא). דוד קונן עליו ועל יונתן. בתנ״ך הוא המלך הראשון, ודמות טרגית של מלכות שלא נתקיימה.
טקסט הפסוקים: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור