אֵהוּד בֶּן גֵּרָא משבט בנימין היה ״אִישׁ אִטֵּר יַד יְמִינוֹ״. כשעבדו ישראל את עגלון מלך מואב, שלחוֹ ה' להושיעם (שופטים ג).
אהוד הכין חרב בעלת שני פיות, ובהביאו את המנחה לעגלון, אמר ״דְּבַר סֵתֶר לִי אֵלֶיךָ הַמֶּלֶךְ״, ובחדרו הכה אותו בחרב (שופטים ג).
אהוד תקע בשופר בהר אפרים, וישראל ירדו אחריו והכו את מואב, ״וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ שְׁמוֹנִים שָׁנָה״ (שופטים ג). בתנ״ך הוא סמל השופט המושיע בעורמה ובאומץ.
הפסוקים במקרא
תוכן מקורי מבוסס-מקורות
דף זה נכתב במקור על ידינו כדי להנגיש את דמותו של אֵהוּד בֶּן גֵּרָא בתנ״ך. התוכן מבוסס על הכתוב במקרא ועל המקורות המצוטטים, ונערך אנושית. פרטים מסורתיים או מדרשיים מצוינים במפורש (״לפי חז״ל״, ״המדרש מספר״) ואינם מעורבים בפשט הכתוב.