חיי אדם · כלל צ״ג

הצובע (סימן ש"כ)הצובע בצבע המתקיים חייב אבל צבע שאינו מתקיים כלל היינו שמעבירו לשעתו אין זה צובע כ"כ הרמב"ם. ולסמ"ג חייב כיון שרצונו בזה שיתקיים לפי שעה (ש"ך במגן אברהם):

אשה שצבעה פניה וידיה אע"ג דהצבע הוי דבר שאינו מתקיים לרמב"ם פטר אבל אסו' ולסמ"ג חייב כיון דדרכן בכך (עיין בנשמת אדם הנ"ל (שם):

נראה לי דמוכרי דגים שדרכן לצבוע אזני הדג בדם כדי שיהו נראין שניצודו היום או אמש וכן האומנין שדרכן לצבוע מיני מתיקות וכן מוכרי יין שדרכן לצבוע היין שיהיה לו מראה טוב חייב לסמ"ג (שם בנשמת אדם):

העושה עין צבע כגון שנתן סמנים במים לרמב"ם חייב ולראב"ד פטור עד שיצבע בהם ונ"ל דלכ"ע אם צריך לצביעות המים כמו שדרך לצבוע המים ולשפוך בכלי זכוכית לנוי חייב לכ"ע אם תיקן הצבע בשבת דהרי כבר נגמר הצביעה (ססי' ש"כ במגן אברהם):

כתב הש"ע אין צביעה באוכלין. ונ"ל דלפי זה אפשר דמותר ליתן כרכום לתבשיל אע"ג שהתבשיל נצטבע וגם לפ"ז מותר ליתן כרכום למים מה שצריך לאכילה דמ"ש וכן מותר לשרות פת ביין אדום וכל זה צריך עיון גדול לענ"ד די"ל כיון דררך לצבוע בכרכום לכ"ע אסור (שם):

יש ליזהר כשאוכל פירות הצבועין כמו קארשין וכיוצא בו שלא יגע בבגד מפני שצובעו (כ"ש בבגד אדום. וכן אם יצא דם מחוטמו או שחתך באצבעו ויוצא דם לא יקנח בבגד מפני שצובעו ומ"מ כשהוא דחוק יש להקל (ססי' ש"ך וע"ש במגן אברהם ס"ק כ"ד):