חיי אדם · כלל פ״ז
3 סעיפים. חיי אדם לרבי אברהם דנציג, בעברית.
חיי אדם · כלל פ״ז
סעיף א׳
(המרקד)המרקד כדי להוציא הפסולת חייב משום מרקד ולכן צריך למחות ביד הנותנין מספוא לסוסים שנותנין השבולת שועל בכברה וכוברין להוציא המוץ ולנקותו דזהו מלאכה דאורייתא ואם מרקד מצה טחונה וכיוצא בו שצריך עכשיו לאכול מעט מן הקמח הדק חייב משום מרקד דהחתיכות הגדולות נחשבין כפסולת:
סעיף ב׳
אין אין בו פסולת כלל כגון קמח ממצה טחונה שנדבק קצת ורוצה להפרידו אע"ג דל"ש בו טחינה דאין טחינה בפת שכבר נטחן מכל מקום אסור לרקדו אבל אינו אלא מדרבנן וצ"ע אם מותר ע"י שינוי (ועיין בסי' תק"ו):
סעיף ג׳
מותר ליטול מאכל לבהמה בכברה וליתן לתוך האבוס אע"פ שהמוץ נופל דרך נקבי הכברה כיון שאינו מתכוין לכך (שכ"ד):
חיי אדם, רבי אברהם דנציג - נחלת הכלל. ספריא
על הכלל הזה
חיי אדם כלל פ״ז, מתוך חיי אדם לרבי אברהם דנציג. חיי אדם הוא חיבור הלכה למעשה הערוך לפי סדר השולחן ערוך אורח חיים - מסכם את ההלכה מן הפוסקים ועד ההכרעה למעשה, כלל אחר כלל, וכולל אף את הלכות השבת והמועדים. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.
חיי אדם, רבי אברהם דנציג - נחלת הכלל