חיי אדם · כלל כ״ג

דין הכריעות בתפלת י"ח (קי"ג):התפלה הוא דומה לשואל בקשה ממלך בשר ודם שמתחלה צריך לכרוע ולהשתחוות ולסדר שבחו ואח"כ שואל צרכיו ואח"כ כשרוצה לפטור כורע ומשתחוה עוד ונוטל רשות לפטור ממנו וכן ג' ברכות ראשונות הוא סידור שבחו של מקום. ולכן צריך לכרוע ולהשתחוות בתחלת ברכה ובסוף ברכה דהיינו כשמתפלל ברכה ראשונה שהיא אבות ובסוף אותה ברכה במגן אברהם ומאתה חונן עד שומע תפלה הוא מבקש צרכיו ובג' אחרונות רוצה ליטול רשות לפטור ולכן צריך לכרוע ולהשתחוות ג"כ בתחלת ברכת מודים ובסוף ברכה שהיא בא"י הטב שמך:

כשאומר ברוך יכרע בברכיו וכשיאמר אתה ישחה במהירות בפעם אחת עד שיתפקקו כל חוליות שבשדרה (ר"ל שמחמת הכריעה בולטים הקשרים של חוליות) ולא יכרע בגופו וראשו נשאר זקוף אלא יכוף גם ראשו ולא ישחה יותר מדאי דהיינו שיהיה פיו נגד חגור של מכנסיים שזה דרך יוהרא וזקן וחולה שצער לו הכריעה כיון שהרכין ראשו וניכר שחפץ לכרוע אלא שמצטער דיו:

כשרוצה לומר ה' יזקוף בנחת שלא ידמה כמשא וכן במודים כשיאמר מודים יכרע וישתחוה ויעמוד כך בהשתחויה עד ה' ואז יזקוף:

אסור להוסיף השתחויות באמצע התפלה בתחלת ברכה או בסופה ולאו דוקא כשיאמר ברוך אלא אפי' כשיאמר אתה חונן או השיבנו וסלח לנו וכן בכל י"ח ברכות ואפילו כשמתפלל ובאמצע תפלתו מגיע הש"ץ למודים וצריכין הקהל לשחות ולומר מודים דרבנן וצריך גם הוא לשחות עם הקהל מכל מקום צריך לדקדק שלא ישחה בתחלת ובסוף ברכה אלא יאמר מתחלה איזה תיבות מתחלת ברכה ואז כיון שהוא באמצע ברכה מותר לשחות:

המתפלל בבית שיש בו צורות אסור לשחות לאותו צד ואם עומדים במזרח יהפוך פניו לצד אחר בתפלתו ויכוין נגד ירושלים: