סיפורי מעשיות · פרק ג׳, ה׳

פַּעַם אֶחָד בָּא לְעֵשֶׂב אֶחָד שֶׁעֲדַיִן לא אָכַל עֵשֶׂב כָּזֶה וְהוּטַב בְּעֵינָיו אוֹתוֹ הָעֵשֶׂב מֵחֲמַת שֶׁהָיָה אוֹכֵל זְמַן רַב עֲשָׂבִים. וְהָיָה מַכִּיר בָּהֶם וַעֲדַיִן לא רָאָה עֵשֶׂב כָּזֶה וְיִשֵּׁב עַצְמוֹ לְעָקְרוֹ עִם שָׁרְשׁוֹ וְהָיָה תַּחַת הַשּׁרֶשׁ אבן טובה וְהַאבן טובה הָיָה מְרֻבָּע וְכָל צַד הָיָה לוֹ סְגֻלָּה אַחֶרֶת וּבְצַד אֶחָד הָיָה כָּתוּב שֶׁמִּי שֶׁיּאחֵז אוֹתוֹ צַד יִשָּׂא אוֹתוֹ לְמָקוֹם שֶׁיּוֹם וָלַיְלָה נִתְקַבְּצִים בְּיַחַד שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ נִתְקַבְּצִים שָׁם בְּיַחַד וּכְשֶׁעָקַר הָעֵשֶׂב עִם הַשּׁרֶשׁ שֶׁהָיָה שָׁם הַאבן טובה נִזְדַּמֵּן שֶׁאָחַז בְּאוֹתוֹ הַצַּד [הַמְסֻגָּל לִשָּׂא אוֹתוֹ לְמָקוֹם שֶׁיּוֹם וָלַיְלָה מִתְקַבְּצִים כַּנַּ"ל] וְנָשָׂא אוֹתוֹ וּבָא לְמָקוֹם שֶׁיּוֹם וָלַיְלָה נִתְוַעֲדִים יַחַד וְהִסְתַּכֵּל וְהִנֵּה הוּא שָׁם בַּמָּקוֹם שֶׁשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ בָּאִים בְּיַחַד.