סיפורי מעשיות · פרק ב׳, י״ג

וְהִיא [הַיְנוּ הַבַּת קֵיסָר הַנַּ"ל, שֶׁבָּרְחָה עִם הָאַחַד עָשָׂר בְּנוֹת שָׂרִים] הָלְכָה עִם הַסְּפִינָה אַחַר כָּךְ נִנְעֲרוּ הַשָּׂרוֹת הַנַּ"ל [וְהִתְחִילוּ שׁוּב לְשַׂחֵק כְּמִקּדֶם כִּי לא יָדְעוּ שֶׁהַסְּפִינָה כְּבָר הָלְכָה מִן הַסְּפָר] וְאָמְרוּ לָהּ: נַחֲזר! וְהֵשִׁיבָה לָהֶם: נִשְׁהֶה עוֹד כָּאן קְצָת אַחַר כָּךְ עָמַד רוּחַ סְעָרָה וְאָמְרוּ: נַחֲזר לְבֵיתֵנוּ! וְהוֹדִיעָה לָהֶם, שֶׁהַסְּפִינָה כְּבָר פֵּרְשָׂה מִן הַסְּפָר וְשָׁאֲלוּ אוֹתָהּ עַל מֶה עָשְׂתָה כֵּן וְאָמְרָה, שֶׁהָיְתָה יְרֵאָה פֶּן תִּשָּׁבֵר מֵחֲמַת הָרוּחַ סְעָרָה עַל כֵּן הֻכְרְחָה לְהַתִּירָהּ וְלִפְרשׂ הַוִּילָאוֹת [מפרשים] וְהָיוּ הוֹלְכִים עַל הַיָּם [הַבַּת קֵיסָר עִם הָאַחַד עָשָׂר בְּנוֹת שָׂרִים הַנַּ"ל] וְהָיוּ מְזַמְּרִים שָׁם בִּכְלֵי זֶמֶר וּפָגְעוּ בְּפָלָטִין וְאָמְרוּ לָה הַשָּׂרוֹת הַנַּ"ל: נִתְקָרֵב לְשָׁם! וְלא רָצְתָה וְאָמְרָה כִּי נִתְחָרְטָה עַל שֶׁנִּתְקָרְבָה אֵצֶל ארמון הַנַּ"ל [הַיְנוּ עַל שֶׁנִּתְקָרְבָה לַארמון שֶׁל הַמֶּלֶךְ הַנַּ"ל שֶׁרָצָה לִשָּׂא אוֹתָהּ כַּנַּ"ל].