בַּיּוֹם הַחֲמִישִׁי גַּם כֵּן הָיוּ שְׂמֵחִים וְזָכְרוּ הַזּוּג אֶת הַקבצן שֶׁהָיָה לוֹ חֲטוֹטָרוֹת, [שֶׁקּוֹרִין גיבנת] וְהָיוּ מִתְגַּעְגְּעִים מְאד: אֵיךְ לוֹקְחִים בְּכָאן אֶת אוֹתוֹ הַקבצן בַּעַל החֲטוֹטָרוֹת כִּי אִם הָיָה הוּא בְּכָאן הָיְתָה הַשִּׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאד! וְהִנֵּה הוּא בָּא, וְאָמַר: הִנֵּנִי! הִנֵּה בָּאתִי עַל הַחֲתֻנָּה וְנָפַל עֲלֵיהֶם, וְחִבֵּק וְנִשֵּׁק אוֹתָם, וְאָמַר לָהֶם:.
סיפורי מעשיות · פרק י״ג, נ״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · OYW
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך סיפורי מעשיות, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
