סיפורי מעשיות · פרק י״ג, מ״ו

וְהָלְכוּ וּבָאוּ לְשָׁם [הַיְנוּ לְאַחַת מִשְּׁתֵּי הַמְּדִינוֹת הַנַּ"ל] כְּשֶׁבָּאוּ לְשָׁם, כְּשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה, הָיָה כַּנַּ"ל שֶׁהָיוּ כֻּלָּם מְיַלְּלִים מְאד כַּנַּ"ל וְגַם הַחֲכָמִים הַנַּ"ל גַּם כֵּן הָיוּ מְיַילְלִים [וּמִמֵּילָא רָאוּ בְּוַדַּאי שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לְהוֹשִׁיעַ אֶת אוֹתָן הַמְּדִינוֹת] וְאָמַר לָהֶם: [הַיְנוּ זֶה שֶׁצַּוָּארוֹ עָקם אָמַר אֶל הַחֲכָמִים הַנַּ"ל] עַל כָּל פָּנִים, תּאמְרוּ לִי מֵהֵיכָן בָּא זאת שֶׁנִּשְׁמָע קוֹל יְלָלָה הַנַּ"ל כַּנַּ"ל ? אָמְרוּ לוֹ: וְאַתָּה יוֹדֵעַ ? הֵשִׁיב: אֲנִי יוֹדֵעַ בְּוַדַּאי.