סיפורי מעשיות · פרק י״ג, כ״ו

וְהָלַכְתִּי עִמָּהֶם וְנִכְנַסְתִּי בַּמְּדִינָה בְּאֵיזֶה עִיר וּבָאתִי, וְרָאִיתִי שֶׁבָּאִים אֲנָשִׁים וְאוֹמְרִים אֵיזֶה דְּבַר הֲלָצָה [שֶׁקּוֹרִין בדיחה] וְאַחַר כָּךְ מִתְקַבְּצִים עֲלֵיהֶם עוֹד אֵיזֶה בְּנֵי אָדָם עַד שֶׁנַּעֲשֶׂה אֵיזֶה קִבּוּץ וְאוֹמְרִים אֵיזֶה דִּבְרֵי הֲלָצוֹת [הַיְנוּ בדיחות] וְהֵם מְחַיְּכִים וְשׂוֹחֲקִים וְהִטֵּיתִי אזֶן וְשָׁמַעְתִּי שֶׁהֵם מְדַבְּרִים נִבּוּל פֶּה וְזֶה אוֹמֵר דִּבְרֵי נִבּוּל פֶּה וְזֶה אוֹמֵר בְּדַקּוּת יוֹתֵר וְזֶה שׂוֹחֵק וְזֶה יֵשׁ לוֹ הֲנָאָה וְכַיּוֹצֵא.