סיפורי מעשיות · פרק י״ג, י״א

פַּעַם אֶחָד הָיָה יָרִיד גָּדוֹל בְּאֵיזֶה עִיר גְּדוֹלָה וְהָלְכוּ לְשָׁם הַקבצנים וְאֵלּוּ הַבָּנִים הָלְכוּ גַּם כֵּן לְשָׁם וּבָא עַל דַּעַת הַקבצנים שֶׁיְּשַׁדְּכוּ אֶת אֵלּוּ שְׁנֵי הַבָּנִים, שֶׁיִּשְׂאוּ זֶה אֶת זוֹ וְתֵכֶף שֶׁדִּבְּרוּ זאת קְצָת קבצנים הוּטַב הַדָּבָר מְאד בְּעֵינֵי כֻּלָּם וְגָמְרוּ הַשִּׁדּוּךְ אֲבָל אֵיךְ עוֹשִׂין לָהֶם חֲתֻנָּה ? ! וְנִתְיַעֲצוּ בַּאֲשֶׁר שֶׁבְּיוֹם פְּלוֹנִי יִהְיֶה סְעוּדָה שֶׁל יוֹם הֻלֶּדֶת הַמֶּלֶךְ וְיֵּלְכוּ לְשָׁם כָּל הַקבצנים וּמִמַּה שֶּׁיְּבַקְשׁוּ לְעַצְמָן שָׁם, בָּשָׂר וְלֶחֶם, מִזֶּה יַעֲשׂוּ חֲתֻנָּה וְכֵן הָיָה וְהָלְכוּ לְשָׁם עַל הַסְעוּדָה שֶׁל יוֹם הֻלֶּדֶת הַמֶּלֶךְ כָּל הַקבצנים וּבִקְשׁוּ לָהֶם לֶחֶם וּבָשָׂר וְגַם קִבְּצוּ מַה שֶּׁנִּשְׁתַּיֵּר מִן הַסְּעוּדָה בָּשָׂר וְלֶחֶם [חלות גדולות מיוחדות לשמחות] וְהָלְכוּ וְחָפְרוּ בּוֹר גָּדוֹל שֶׁיִּהְיֶה מַחֲזִיק מֵאָה אֲנָשִׁים וְכִסּוּ אוֹתוֹ עִם קָנִים וְעָפָר וְזֶבֶל וְנִכְנְסוּ לְשָׁם כֻּלָּם וְעָשׂוּ שָׁם חֲתֻנָּה לְאֵלּוּ הַבָּנִים הַנַּ"ל וְהִכְנִיסוּ אוֹתָם לַחֻפָּה וְהָיוּ שְׂמֵחִים שָׁם מְאד מְאד וְגַם הֶחָתָן וְהַכַּלָּה הָיוּ שְׂמֵחִים מְאד וְהִתְחִילוּ לִזְכּר הַחֲסָדִים שֶׁעָשָׂה עִמָּהֶם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּהְיוֹתָם בַּיַּעַר וְהָיוּ בּוֹכִים וְהָיוּ מִתְגַּעְגְּעִים מְאד. אֵיךְ לוֹקְחִין לְכָאן אֶת הַקבצן הָרִאשׁוֹן הָעִוֵּר, שֶׁהֵבִיא לָנוּ לֶחֶם בַּיַּעַר ?.