סיפורי מעשיות · פרק י״ב, ע׳

וּבְדֶרֶךְ הִלּוּכוֹ שֶׁל הַבַּעַל תְּפִלָּה רָאָה שֶׁהוֹלְכִים אֲנָשִׁים וּמִתְפַּלְלִים, וְנוֹשְׂאִים חִבּוּרִים שֶׁל תְּפִלּוֹת וְנִתְיָרֵא מֵהֶם, וְגַם הֵם נִתְיָרְאוּ מִמֶּנּוּ וְעָמַד לְהִתְפַּלֵּל, וְגַם הֵם הִתְפַּלְּלוּ אַחַר כָּךְ שָׁאַל אוֹתָם: מִי אַתֶּם הֵשִׁיבוּ לוֹ, שֶׁבְּעֵת שֶׁהָיָה רוּחַ סְעָרָה הַנַּ"ל, שֶׁאָז נִפְרְדוּ בְּנֵי הָעוֹלָם לְמִינֵיהֶם, אֵלֶּה בָּחֲרוּ בָּזֶה וְאֵלּוּ בָּזֶה [כְּכָל הַמְבאָר לְמַעְלָה חִלּוּקֵי הַכִּתּוֹת הַנַּ"ל] אָז אֲנַחְנוּ בָּחַרְנוּ לָנוּ לַעֲסֹק בִּתְפִלָּה תָּמִיד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבִקַּשְׁנוּ וּמָצָאנוּ בַּעַל תְּפִלָּה אֶחָד וְעָשִׂינוּ אוֹתוֹ לְמֶלֶךְ.