סיפורי מעשיות · פרק י״ב, מ״ח

הָלְכוּ לְבַקֵּשׁ אִישׁ כָּזֶה וְהָלְכוּ וּמָצְאוּ שֶׁהָיוּ נוֹשְׂאִים אֶת 'קבצן' זָקֵן אֶחָד וְהָלְכוּ אַחֲרָיו לְעֵרֶךְ חֲמִשָּׁה מֵאוֹת אֲנָשִׁים, כֻּלָּם 'צוענים' וְגַם הוּא הָיָה 'צועני' וְהַקבצן הַזֶּה הָיָה עִוֵּר וְעָקם וְאִלֵּם וְהָאֲנָשִׁים הַנַּ"ל הָלְכוּ אַחֲרָיו, כִּי כֻּלָּם הָיוּ אַנְשֵׁי הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלּוֹ כִּי הָיוּ לוֹ אֲחָיוֹת וְאַחִים וְזֶרַע מְרֵעִים שֶׁלּוֹ עַד שֶׁנַּעֲשָׂה מֵהֶם קִבּוּץ הַנַּ"ל שֶׁהָלְכוּ אַחֲרָיו וְנָשְׂאוּ אוֹתוֹ וְהוּא הִקְפִּיד מְאד עַל כְּבוֹדוֹ כִּי הָיָה כַּעֲסָן גָּדוֹל וְכוֹעֵס בְּכָל פַּעַם עֲלֵיהֶם בִּקְפִידוֹת גְּדוֹלוֹת וְצִוָּה בְּכָל פַּעַם שֶׁיִּנְשְׂאוּ אוֹתוֹ אֲנָשִׁים אֲחֵרִים וְכָעַס בְּכָל פַּעַם עֲלֵיהֶם נִמְצָא שֶׁזֶּה הַקבצן הַזָּקֵן הוּא אִישׁ מְכֻבָּד גָּדוֹל שֶׁיֵּשׁ לוֹ כָּבוֹד כָּזֶה וְגַם רוֹדֵף אַחַר הַכָּבוֹד כִּי הוּא מַקְפִּיד כָּל כָּךְ עַל כְּבוֹדוֹ כַּנַּ"ל עַל כֵּן הוּטַב בְּעֵינֵי הַכַּת הַזּאת של הַקבצן הַזֶּה וְקִבְּלוּ אוֹתוֹ לְמֶלֶךְ וְלִהְיוֹת גַּם אֶרֶץ גּוֹרֶמֶת כִּי יֶשׁ אֶרֶץ שֶׁגּוֹרֶמֶת וּמְסֻגֶּלֶת לְכָבוֹד וְכֵן יֵשׁ אֶרֶץ גּוֹרֶמֶת לְמִדָּה אַחֶרֶת עַל כֵּן אֵלּוּ הַכַּת [שֶׁחָקְרוּ לְעַצְמָם שֶׁעִקַּר הַתַּכְלִית הוּא כָּבוֹד] בִּקְשׁוּ אֶרֶץ גּוֹרֶמֶת לְכָבוֹד, וּמָצְאוּ מְדִינָה שֶׁמְּסֻגֶּלֶת לָזֶה וְיָשְׁבוּ שָׁם.