סיפורי מעשיות · פרק י״א, כ״א

וְנִתְחַבְּרוּ שָׁם יַחַד שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם צַוְתָּא חֲדָא וְדִבְּרוּ בֵּינֵיהֶם שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁיָּבוֹאוּ לְיִשּׁוּב, יִהְיוּ גַּם כֵּן בְּיַחַד בְּצַוְתָּא חֲדָא וְלָנוּ שָׁם שְׁנֵיהֶם וְשָׁמְעוּ קוֹל נַהֲמַת הַחַיּוֹת שֶׁהוֹמִים וְשׁוֹאֲגִים מְאד לִפְנוֹת בּקֶר שמַע קוֹל צחוק גְּדוֹלָה מְאד מְאד, עַל פְּנֵי כָּל הַיַּעַר שֶׁהָיְתָה מִתְפַּשֶּׁטֶת קוֹל הַצחוק עַל כָּל הַיַּעַר כִּי הָיְתָה צחוק גְּדוֹלָה מְאד מְאד עַד שֶׁהָיָה הָאִילָן מִזְדַּעְזֵעַ וּמִתְנַעְנֵעַ מִן הַקּוֹל וְהוּא נִתְבַּהֵל וְנִתְפַּחֵד מְאד מְאד מִזֶּה וְאָמַר לוֹ הַשֵּׁנִי: [הַיְנוּ זֶה הָאָדָם שֶׁמָּצָא שָׁם עַל הָאִילָן שֶׁשָּׁכַב שָׁם מִקּדֶם] שׁוּב אֵין אֲנִי מִתְפַּחֵד כְּלָל מִזֶּה כִּי כְּבָר אֲנִי לָן כָּאן זֶה כַּמָּה לֵילוֹת וּבְכָל לַיְלָה סָמוּךְ אֶל הַיּוֹם נִשְׁמָע קוֹל הַצחוק הַזֶּה עַד שֶׁכָּל הָאִילָנוֹת רוֹעֲשִׁים וּמִזְדַּעְזְעִים