וְנָסַע הָרוֹצֵחַ עִם כָּל הַנַּ"ל לַמְּדִינָה, שֶׁהָיְתָה שָׁם בַּת הַקֵּיסָר הַנַּ"ל וּבָא אֶל הָעִיר, שֶׁהָיְתָה שָׁם וְעָמַד עִם סְפִינָתוֹ בַּיָּם, וְשִׁלְשֵׁל הָעוגן וְעִכְּבָהּ [ועגנה] וְדִמָּה עַצְמוֹ לְסוֹחֵר גָּדוֹל וְהָיוּ נִכְנָסִים וּבָאִים שָׁם לִקְנוֹת אֶצְלוֹ סְחוֹרוֹת רַבּוֹת יְקָרוֹת וְעָמַד שָׁם אֵיזֶה זְמַן רֶבַע שָׁנָה וְיוֹתֵר וְהָיוּ נוֹשְׂאִים מִמֶּנּוּ סְחוֹרוֹת יָפוֹת שֶׁקָּנוּ אֶצְלוֹ.
סיפורי מעשיות · פרק י׳, ל״ה
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · OYW
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך סיפורי מעשיות, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.