שיחת מלאכי השרת · פרק ד׳, ג׳

וביאור הדברים כבר ידוע דברי חכמי קדם כי כל נברא מורכב מד' יסודות אש רוח עפר מים והחזיקו בדבריהם כל חכמי האמת ז"ל. רק שהם ז"ל בספר יצירה מנו רק ג' אמות [ויסודות] אמ"ש שהם אויר מים אשש שמקורם ושרשם אלו האותיות אל"ף מ"ס ושי"ן. ויסוד העפר לא נחשב שם כי הוא החומר של כל דבר כענין הנאמר (בבראשית) כי עפר אתה ואל עפר תשוב והוא הגוף הנראה ועצם הדבר. אבל אלו הג' יסודות הם הנעלמים בכל דבר וכל נעלם הוא כחניי לדבר ההוא וכצורה לו כי לעולם החומר הוא הנגלה והצורה נעלמת ולכך אין להביא בחשבון רק ג' אלו. וביאור זה כמו שנתבאר לעיל (פרק ג') כי סדרי הבריאה כולם הולכים אל מקום אחד וסדר אחד. וכמו שבאדם שהוא העולם הקטן יש בו חומר גוף האדם והצורה שהם ג' כחות נפש רוח נשמה שנתבארו שם והן הם ג' יסודות הנ"ל בעולם אשר מקורן ג' אותיות אלו אשר עם היות אותיות אלו הם נכללות בשמותן. אבל כבר נתבאר לעיל (פרק ג') כי לא כלשונות המצריות העבריות כי חיות הנה האותיות משם כל דבר לקיום וחיות הדבר ההוא. וכ"ש כאן שביארו בספר יצירה כי אלו האותיות הן הם עצמן של ג' יסודות אלו לא לסימן בלבד נאמרו: