שיחת מלאכי השרת · פרק ג׳, ד׳

והנה הדבר ידוע לכל קהל המאמינים שהשי"ת ברא את העולם והוא כלול בו וכמו שכתב הרמב"ם (פ"ב מיסודי התורה הל' י') שידיעתו הכל אינו מחמת הברואים אלא מצד עצמו מפני שיודע את עצמו יודע את הכל עי' שם. וביאור זה כמו שנאמר (בתילים) בדבר ד' שמים נעשו. שלא ברא השי"ת את העולם כאומן העושה דבר רק על ידי דבורו לבד והיינו שדבורו יהי' דבר זה אותו דבור הוא הכח של הדבר ההוא וחיותו וקיומו וכמו שנאמר (בנחמי') ואתה מחי' את כולם וכמו שנאמר (בתילים) לעולם דברך ניצב בשמים שדבורו שעל ידו נעשה השמים הוא ניצב שם לעולם להחיותו ולקיימו. וביאורו כי כל גוף נבדל מזולתו אם על ידי הבדל גוף הגשם במראהו ובתבנית שטחו ואם על ידי כחם וסגולתם. בבעלי חיים יש לכל בעל חי כח וטבע מיוחד וכן בצומחים ודוממים והבדל הכוחניי הנה הוא הבדל רוחניי. ונוכל ודאי לציירו אל הרוחני בדרך משל טבע הארי' הגבורה ולדבורה טבע המתיקות ולאבנים טובות היופי והבהירות וכיוצא באלה בכל המינים ובאופנים שונים. הנה אלה הכחות הטבעיות הם בלתי נתפשות בגשם ביחוד שהרי נקרא ג"כ גבור הכובש את יצרו כמו שאמרו ז"ל (תמיד ל"ב ע"א) שזהו גבורתו במחשבות מוחו ולבו לעצרם ולכובשם לבל להרהר בהרהורים זרים וזהו גבורה רוחניית ר"ל שאינה נראה לעין הגשמיי וכיוצא בזה. וכן נרגיש מתיקות בלב כאשר נשכיל איזה דבר חכמה והמצאה נפלאה שיומתק כענין האמור במגילת יחזקאל (יחזקאל ג׳:ג׳) ותהי בפי כדבש למתוק. ובתורה (תהילים י״ט:י״א) מתוקים מדבש ונופת. וכן נרגיש יופי ובהירות באיזה מחשבה ורעיון צח וכיוצא באלה בכל מיני כחות וסגוליות הברואים יש להם תפיסה גם חוץ לגשם: