שיחת מלאכי השרת · פרק ג׳, כ״ה

ושני אלו הכחות הם כחות נפשיות שחוץ לאברי הגוף הנגלים ומורגשים לגוף כמו המחשבה שבמוח שמורגשת לגוף עכ"פ שמחשב מצד שהמוח גם הוא באיברי הגוף ומשכן הנשמה והמחשבה בו. אבל אלו הב' כחות הם כחות בנפש חוץ לגוף והם הנקראים בשו"ע או"ח (ר"ס צ"ח) התפשטות הגשמיות. שכאשר הוא מגיע למדרגות ב' כחות אלו אז אינו מרגיש כלל בעייני גופו ואיבריו כלל כדרך שאיתא בר"א בן פדת (עירובין נ"ד) שקיים באהבתה תשגה תמיד. והם ב' העולמות האחרים שראה נפש דוד. הא' הרגשת הכחות העולמיים הכלולים בנפש בהגיעה למדרגת חיה שהוא דבקותה באלקים חיים מצד שהוא חלק אלקי. וזהו מפלתן של רשעים שכבר תמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם בהרגשה זו לבד בכל כחות העולמיים שהם כולם חלק אלקי ואין כאן עוד חוץ ממנו שהוא המכונה בשם רשעות וחטא במציאות כלל. והעולם הב' שהוא הרגשות התאחדות הגמור ודביקות החלק בהכל וכל הכחות נכללים במקורם ומתייחדים בו זהו הרגשת כחות העולמים בענין זה הוא בהסתכלות ביום המיתה שהוא הסתלקות ענין החלק הנפרד ותשוב הרוח אל אלקים אשר נתנה ותתייחד בו. והעת ההוא הוא ההגעה למעלה זו היותר עליונה אשר אין עוד לצאת ולבוא ומת בנשיקה כמשרע"ה. ר"ל שכאשר נפשו מתייחדת במקורה לא תשוב עוד למקומה. ועל זה נאמר ד' אלקי גדלת מאוד כמו שאיתא שם בגמרא. והיינו כי מאוד הוא על הגידול היותר אפשרי והוא במדרגת עולם הזה: