והנה גם כל הבריאה כולה לא למגן ולמה ברא בריאה כולה כל כך שיצטרך עלי' האדם והי' אפשר להתגלות כבודו על ידי האדם זולתה על כרחך שגם על ידי כולם מתגלה כבוד שמים והם עצמם ראינו שהם בלתי משכילים ואיך יהי' זה ועל כרחך על ידי האדם. והיינו שהאדם הוא כולל ג"כ כל פרטי כחות הברואים הנמצאים בעולם וכאשר האדם מכיר וידע כבוד השי"ת וגדלו הרי כל כחות העולמיים מכירים כולם כבוד שמים. והאדם הוא חלק אלו"ק ממעל שכמו שהאלו"ק הוא נפש העולם כולו ואלו יצוייר בטול כח ממנו לא הי' אפשר לאותו כח להיות נברא וכן עכשיו לא הי' לאותו כח קיום כך אחר שנברא האדם כל שתה תחת רגליו והוא רודה בהם כנפש בגוף שהוא הנפש להם שכל מה שיש בכלל יש בפרט וחלק ממנו וכמו שבגרעין פרי האילן יש בכח כל מה שיש באילן ונראה בחוש כל מה שיש באילן שלם על ידי כלים המגדלים הראות וכן בכל זרעי הצומחים והחיים [וכן הוא באבני הר סיני כפי המסופר במפרשי המורה נבוכים (חלק א' פרק ס"ו) עי' שם וכמו שכתבתי במקום אחר מזה]. וכן נפשות הישראלים נקראו בנים לד' אלקיכם וכל מה שיש בכח האב יש בכח הבן והזרע שלו. ולכן אמרו (ע"ז ה' א') שאלמלא קבלו ישראל התורה הי' נחזר העולם לתוהו ובוהו שנעדר ונאפס כח חיותם שהוא האדם שהוא הנפש שלהם שלכך יצר השי"ת את האדם שיהי' הוא הנפש העולם ועל ידי קבלתו התורה והכירו וקבלו עול מלכות שמים בכל כחותיו הרי כל כחות העולמיות שהם הגופות לאותם כחות הנפשיות גם הם מכירים ומקבלים עול מלכות שמים. כי הנפש והגוף אחד ואלו יצוייר בטול כח אחד בכל מיני האדם כולו הי' גם הגוף של כח ההוא בגופי העולם נאפס ונעדר מן העולם. ולכך יש ביד האדם תפיסה והרגשה בכל הברואים כולם ויכול לעמוד על בוריין ועניינם מפני שהם כולם כלולים בו. ולכן לא על חנם קראו הקדמונים את האדם עולם קטן שהוא עולם גמור רוחניי כמו שנתבאר. ודברים אלו עוד עמוקים וארוכים מסודות הנפש ויתבאר אי"ה במאמרינו בענין הנפש. וכך מפורש בספר יצירה שכל דבר הוא בעולם שנה ונפש. וזה פירוש שכל אחד יש לו עולם בפני עצמו [אח"כ מצאתי בתיקונים ריש תיקון ס"ט והוא בזוהר דפוס גדול בפרשת בראשית דל"ט ע"ב שפירשו כן וזה לשונם הכי שמענא דכל צדיק וצדיק אית לי' עולם בפני עצמו ודא גופא דבר נש דאתקרי עולם קטן עכ"ל. ופירוש מה שקרא העולם הגוף ולא הנפש דבר זה מובן למשכיל כי גוף ונפש ר"ל כח היחוד והפירוד וכן עולם ואדם. ושבח לאל יתברך המנחני בדרך אמת]:
שיחת מלאכי השרת · פרק ג׳, י׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · R' Zadok -- Sichat Malachei HaSharet
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שיחת מלאכי השרת בנוסחו המקורי, בלי הערות השוליים של המהדורה. מה עוד משתנה בהצגה מפורט במקורות ורישיונות. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
