אבל פ"א שבת אצל הרב דקהלתינו ר' דוד מ"מ דק"ק טולטשין שהיה נכד של הצדיק ר' דוד פוקעס וסיפר לי מעשה שאיש אחד הוליך בנו משוגע להבעש"ט וכשהגיע א' פרסה סמוך לעיר ונתחזק המשוגע ועשה עצמו כמת. והביא אותו אביו לעיר לקבור והניח אותו בבה"כ של נשים. והבעש"ט אמר לסופר אנחנו מוכרחים היום להכות מת אחד וכשהביאו את המת אמר להסופר קח ערקתא דמסאני עבה ולך לבה"כ וגרש משם החברה קדישא וציוה להכות אותו. והכה אותו ולא קם ולא זע וציוה הבעש"ט שיניחו אותו בבית א' ויסגרו את הבית וישמרו אותו עד חג הפסח. והיה עד הפסח ג' שבועות ובליל פסח ציוה שישיבו אותו לשולחן ויסמכו אותו בכרים עד שיוכל לישב. ויעמידו לו איש אחד שיתן לו בפיו כל מה שהם עושים הן אכילה והן שתיה וישמרו אותו שלא יברח. וכאשר יברח יהיה קשה למצוא אותו. ובכוס ג' לא היה יכול לסבול וקפץ ודלג מן הבית וברח. ויבקשו אותו מעת לעת עד שמצאו אותו וריפא אותו.
שבחי הבעש"ט · פרק צ״ו, ח׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Shivchei HaBesht, Kopyst 1815
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבחי הבעש"ט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.